החלטה בתיק ת"א 1593-09

1.         ההליכים בין הצדדים

התובעת (להלן: "המשיבה") היא חברה הרשומה במרשם החברות של הרפובליקה הפדראלית של גרמניה ועוסקת, בין היתר, ביצור מנועים חשמליים.

הנתבעת (להלן: "המבקשת") היא חברה בע"מ הרשומה בישראל ועוסקת, בין היתר, בייצור מכונות רובוטיות לניקוי בריכות שחייה.

בתביעה שהגישה המשיבה נטען כי המבקשת הפרה את תנאי ההתקשרות עם המשיבה בכך שלא קיימה את התחייבותה לרכוש את כמויות המנועים המפורטות בתחזיות המבקשת. זאת למרות ידיעתה כי המשיבה פעלה על פי תחזיותיה וייצרה מלאי של חומר גלם, בעוד המבקשת עברה לעבוד מול יצרן מתחרה והותירה את המשיבה עם מלאים של חלפים ומכלולים עודפים, ללא מתן הודעה מוקדמת כדין.  המשיבה העמידה את סכום התביעה בגין אכיפת ההסכם, דמי הודעה מוקדמת והוצאות אחסנה ולחילופין בגין פיצוי בשל עלויות מלאי עודף, פערי תמחור, דמי הודעה מוקדמת ועלויות אחסנה, על סך של של 1,000,000 יורו.

המבקשת הגישה תביעה שכנגד, בה נטען כי במהלך שנת 2005 העלתה המשיבה את מחירי המנועים משמעותית. כתוצאה מכך התנהל משא ומתן בין הצדדים אשר בסופו סוכם כי ייקבע מחירון שיהיה מותנה בכמויות ויכלול מנגנון של ירידת מחירי המנועים.

המבקשת טענה כי ביום 9.11.06 שלחה המשיבה מכתב, בו נאמר כי בשל עליית מחירי חומרי הגלם אין היא יכולה להמשיך ולמכור במחירי ההסכם, ולכן היא מבקשת להעלות את מחירי כל המנועים החל מיום 1.1.07.                                                                                                                                                         

המבקשת טענה כי מדובר בהפרה בוטה של התחייבותה החוזית המפורשת של המשיבה, למכור למבקשת את המנועים במחירי ההסכם ובתנאיו.

כתוצאה מההפרה ולאור עליית המחירים, נאלצה המבקשת להתקשר עם ספקים סיניים אשר סיפקו למבקשת כ-31 אלף מנועים שסבלו מתקלות סדרתיות שונות. בגין זאת, נדרשה המבקשת לשאת בהוצאות ישירות מיותרות בסך 600,000 דולר ארה"ב, כאשר סכום תביעתה עומד על סך זה.

2.         הבקשות להפקדת ערובה להוצאות

הבקשה שבפניי הינה בקשתה של המבקשת להורות על הפקדת ערובה לתשלום הוצאותיה, וכן בקשתה של המשיבה להורות על הפקדת ערובה לתשלום הוצאותיה בגין התביעה שכנגד.

א.        הבקשות לחיוב בהפקדת ערובה

המבקשת טענה כי המשיבה היא חברה בע"מ ותאגיד זר אשר פעילותו מתנהלת בגרמניה.

התביעה הוגשה כאמור בסכום של כ- 5 מיליון ש"ח.

המבקשת היפנתה להוראות סעיף 353 א' לחוק החברות תשנ"ט - 1999 (להלן: "חוק החברות") ולהוראות תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי.

המבקשת טענה כי על המשיבה  להוכיח את מצבה הכלכלי ואת אפשרותה לשלם את הוצאות המבקשת אם התביעה תדחה.

היותה של המשיבה תאגיד זר מהווה טעם משלים לקבלת הבקשה.

יש לקבוע את הערובה בשיעור של 5% מסכום התביעה, בסך של כ- 276,000 ש"ח.

במסגרת תגובתה של המשיבה לבקשה, התבקש בית משפט לחייב גם את המבקשת בהפקדת ערובה בגין הגשת התביעה שכנגד.

ב.         התגובות לבקשות